מה, כבר 2015?!

סיכומי שנה הם לא קלים. פעמים רבות כשמנסים להיזכר בכל הדברים הטובים, אז משתחלים לתודעה גם הדברים הפחות טובים שאנחנו מנסים להשאיר בשנה שחלפה. אבל כחלק מפרוייקט החלטנו, אני ועוד 5 חברות מקסימות, לכתוב על ששת הדברים הטובים שקרו לי השנה. בהיותי אדם אופטימי מטבעי חשבתי לעצמי "מצוין, מה הבעיה? חמש דקות ואביא רשימה של ששה דברים כמו כלום". אז זהו… שזה לא כל כך עובד ככה. הייתי צריכה לעשות מחשבה של ממש כדי לגייס את כוחות האור מול כוחות האופל (כל הכוחות כמובן עובדים במקביל בראש), אבל אני חושבת שהצלחתי! אז לרגעים, הדברים הטובים נבעו מתוך דברים פחות נעימים שקרו, ואני מניחה שזה בסדר. והלוואי שבאמת תכלה שנה וקללותיה, ותחל שנה וברכותיה. רק ברכות. כל שנה, כל השנה.

המישמישית הקטנה שלנו נולדה. בפברואר השנה הבאנו לעולם בת, אחות קטנה למישמיש הגדול. איזה אושר! אין לי מילים לתאר את ההרגשה של לראות אותם גדלים יחד. משאירים עקבות של ריבה בכל דבר שבו נוגעים.

חגגתי את יום הולדתי ה30. אני מכירה לא מעט חברות שבכו על הרגע הזה, וגם חברים למען האמת. חששו מהמספר העגול הגדול הזה. אני דווקא ממש התרגשתי לקראת יום הולדת 30. אני חושבת שבערך חודשיים אחרי גיל 29 כבר התחלתי להגיד שאני בת 30. הוא מרגיש לי נכון. שלא תטעו, גם אני קצת בשוק מהזמן שחולף ועובר לו כל כך מהר. אבל זה הגיל שלי, מה לעשות שאני מתהלכת על כדור הארץ כבר 30 שנה. זו האמת. עם יום ההולדת שאחריו אני כבר צריכה קצת יותר התמודדויות. פתאום זה לא 30, זה יותר מ30.

נזכרתי שאני מאוד אוהבת את מקום העבודה שלי. לחזור מחופשת לידה זה לא תמיד קל. יש רצון מאוד גדול להמשיך ולגונן על הקטנטנה 24/7. אבל זה לא אפשרי, מהרבה בחינות. התהליך הופך לכל כך הרבה יותר קל כשמגיעים בבוקר למקום עבודה שמבין ושתומך. תאמינו לי, אחרי חופשת הלידה הראשונה חזרתי למקום עבודה אחר. אולי אספר עליו יום אחד, למרות שאמרנו שמתרכזים היום בטוב, לא?

התפוררו לי הנעליים. למה זה טוב, אתם שואלים? זה טוב כי זה סמל. מדובר בזוג נעליים שלא נעלתי כבר שנתיים לפחות, והיו בחזקתי כבר כמה שנים לפני כן כנראה. פתאום הבחנתי בהן וזכרתי שהיו נוחות והחלטתי לנעול אותן. באמצע יום העבודה הנעליים התפוררו לחלוטין, כל הסוליה. השארתי פירורי סוליה בכל מקום. זה אילץ אותי להעיף אותן לפח, ביחד עם עוד איזה שני זוגות נעליים שכבר לא היו בשימוש, וללכת לקנות נעליים חדשות. אז עכשיו אתם חושבים שעליתם עליי וכל הסיפור הזה הוא על זה שיש לי נעליים חדשות. אז באמת שלא זה העניין. זה סמל. קחו את הישן, המתפורר, הלא טוב ותעיפו אותו לפח. תתחדשו במשהו טוב, שלם, חדש, נקי. תעשו את זה גם עם המחשבות שלכם. תאספו את כל הרעות (תדמיינו שאתם מסמנים את המחשבות ב"וי" קטן ולוחצים על אייקון של פח, אם זה מה שעוזר לכם) ותכניסו לעצמכם לפחות 5 מחשבות טובות חדשות בכל יום. ראיתם? אפילו קצת סדנת אימון חשיבה חיובית יצאה לנו פה.

למדתי לסרוג! הייתי בסדנת סריגה בחוטי טריקו והתחלתי לסרוג שטיח. אני אפרסם גם תמונה ברגע שאסיים. אל תפספסו! תרשמו ביומן, נובמבר 2019, ממש מעבר לפינה.

נכנסתי לפרוייקט הזה, הפכתי פתאום לבלוגרית. תמיד אהבתי לכתוב, אבל אף פעם לא פרסמתי את זה יותר מדי. ומהרגע להרגע, פתאום בלוגרית. העניין הוא שבמסגרת הפרוייקט הזה התוודעתי לקבוצה מדהימה של נשים. מדהימה! קצרה היריעה מלהכיל את השבחים שיש לי להרעיף על כל אחת ואחת מהן. אני ממש ממליצה לכן להכיר אותן. אז הפעם אמליץ על 5 מהן, שיחד החלטנו לכתוב על ששה דברים טובים שקרו. מעיין, קרן, מיכל, יפעת ומלי – מאחלת לכולנו בהצלחה (וגם לכל שאר החברות שבטח תשמעו עליהן ממני ממש בקרוב), ומאחלת שנים יפות וארוכות של ברכות ושל טוב.

שתהיה 2015 נהדרת! רגע, באמת כבר 2015?..